לא היה זמן להיפרד

A lockless key

לא היה זמן להיפרד.

או להגיד את מה שגלגלי המתכת השחוקים בראשי גורמים לי לחשוב.

רציתי לדבר, לזעוק את רגשותי אל העולם שכולם ישמעו, כי אתה עולם ומלואו, אך פי היה אילם.

אבל זה אני מבקשת - בבקשה אל תוותר.

זכור אותי כפי שאתה חושב הכי טוב.

זכור את הזמנים המאושרים, אבל שכח את השאר.

שכח את העולם שכשלא הקשיב, או כשהכאיב, זרק אותך לתוך באר של שקרים.

תשכח.

אכין לך שיקוי סגול בצורת תפוח מורעל ותירדם, וכאשר עניך יפתחו מחדש לעולם, האנשים שלמעלה יסתכלו אליך אחרת.

חפש אותי ואני אהיה שם,

ותמצא אותי בכל מקום

במגע העדין של הבריזה

זה שמקרר את העור או מערבב את העלים.

בניחוח ובצבע של פרחים

זה נתן לי שעות שמחות כאלה.

איתך.

בימי שמש, תחת שמים שטופי שמש של כחול,

רק תחשוב עלי, ולא אעלם לך.

בחורף כשיש ענן או ערפל,

הגשם ייתן לך את הזיכרון שלי.

כשעשן עצים מתנוסס באוויר,

חפש אותי ואני אהיה שם, בשבילך.

תמצא את הבחורה היחפה עם השמלה הלבנה השרופה והרטובה בדמעות שהדליקו אותה, יושבת ובוהה אל מול החוף הפתוח.

תוהה.

מתי הוא יקח גם אותה?

איפה ששחפים בוכים מעל הים

וגלים מתגלגלים פנימה בלי סוף.

כמו צחוק.

במותי חפש אותי בשדות, אשב מתחת לאבן ואחכה.

בין עצים נישאים המתנשאים מעל,

בכל הדברים האלה שפעם אהבנו.

חפש אותי, אהיה שם.

 

 

  • Author: A lockless key (Offline Offline)
  • Published: March 7th, 2023 14:15
  • Category: Unclassified
  • Views: 3
Get a free collection of Classic Poetry ↓

Receive the ebook in seconds 50 poems from 50 different authors




To be able to comment and rate this poem, you must be registered. Register here or if you are already registered, login here.